ווטר בע"מ נ' לוין ואח'

החלטה

1.זוהי התנגדות לביצוע שטר.

להלן תמצית טענות המבקשים בתצהירם:

א.השקים נשוא הביצוע ניתנו כשיקי ביטחון לעסקאות שנעשו בין חברת "דריפליינס" שהמצהיר הוא מנהלה לבין חברת "פלסטרו" מערכות השקיה שמאוחר יותר שינתה את שמה ל"ג'ון דיר ווטר בע"מ" שהיא התובעת בתיק זה.

ב.חברת "לסטרו" וחברת "אשרייגו" הן היו מייצרות צינורות טפטוף בישראל ובאקוודור, אילו שתי החברות שהמצהיר ניהל "דריפליינס" ו"אי די אל טריידנג" הן חברות שרכשו את הצינורות.

"דריפליינס" שהמצהיר הוא מנהלה רכשה מ"פלסטרו" שהפכה להיות ג'ון דיר צינורות ושיווקה אותם לחו"ל ובשלב זה גם תיווכה בין "פלסטרו" לבין צד ג' בחברה אמריקאית בשם "דלמונטה", כאשר בין התיווך בעסקאות סוכם בין המצהיר ובין מנהל "אשרייגו" שהמצהיר יקבל עמלה בשיעור של 10%.

המצהיר טוען בסעיף 5 לתצהירו שהשקים ניתנו לביטחון לעסקאות שבוצעו בשנת 2005 וכי השקים נמסרו ללא תאריך וטוען כי העסקאות שבגינן ניתנו השקים שולמו במלואם וכי השקים האלה היו צריכים להיות מוחזרים אליו ולנוכח יחסי אימון הוא לא התנה את התשלום בהחזרה מידית של השקים וסמך על כך שהתובעת תחזיר את השקים מאוחר יותר.

אם כן, טוענים הנתבעים כי החוב סולק בקיזוז עמלות מכירה ל"דלמונטה".

ג.יתר על כן, חלק מהצינורות שסופק על ידי "פלסטרו" ל"דלמונטה" היה פגום והיה צריך להחליפם.

2.הצדדים זומנו לשמיעת ההתנגדות ובמהלכה נחקר המצהיר על תצהירו, הוא נשאל "אתה טוען שהשקים שהגשנו להוצל"פ הם שקים לביטחון, למה לא כתוב על השקים שהם לביטחון" ?

התשובה הייתה: "הם שקים לבטחון עבור עסקאות מסוימות שנעשו בשנת 2004-2005, לא נכתב כי היה מדובר ביחסים של אימון ולא רשמתי מתוך תמימות, עמוד 1 שורות 16-19.

הוא נשאל באשר לקיזוז, אם הוא יכול להראות כיצד הקיזוז נרשם בספרים של "דרייפלנס" בארץ או בחברת "טריידנג" הרשומה בברזיל, הוא נשאלה מדוע לא הביא את הכרטסת ולא צירפה לתצהיר, הוא השיב :" בשלב הזה לא חשבתי שיש צורך בכך, אבל הקיזוז שנעשה בישראל בין חברת "דרייפלנס" לבין חברת "פלסטרו" ובחו"ל בין "טריידנג" לאיסרייגו יצר חוב בהנה"ח שלי בארץ , בגלל שהיו חשבוניות שהוצאו ולא היה עליהם תשלום .לכן בהמלצת רו"ח שלי הוצאנו חשבוניות עמלות מפלסטר, עמוד 2, שורות 12-16.

הוא נשאל איפה הסכם העמלות, הוא ענה "לא נערך הסכם עמלות, הייתה התחייבות שמבוססת על אימון אישי. מעולם לא נדרשנו ומעולם לא ביקשנו לערוך הסכמים בכתב ...", ראה עמוד 2 שורה 31-32.

הוא נשאל מדוע הוא לא מביא מחזורי מכירות כדי לחשב את העמלות, הוא השיב "האמת לא חשבנו שנגיע למקום הזה ואנו לא סיימנו את ההכנה כפי שהייתה צריכה, לפני זמן קצר פנינו ל"אשרייגו" באקוודור כדי שהם מצידם ישלחו את החשבוניות כולל העמלות ..." ראה עמוד 3 לפרוטוקול , שורות 12-16.

הוא נשאל לעניין הנזק הנטען בצינורות, ונשאל מדוע לא הביא דוח שמאי על הנזק. התשובה: "יש לנו דוח של טכנאי של "פלסטרו" שביקר בשטח והוא הוציא את הדוח, ו"פלסטרו" הכירו בנזק בשלב מאוחר יותר הם הודיעו שזה יטופל על ידי חברת בת שלהם בברזיל ...,, ראה עמוד 4 , שורות 28-32.

3.שני הצדדים סיכמו את טענותיהם, כאשר הנתבעים טענו שהם הצביעו על הגנה לכאורה.

אך ניכר מתוך הסיכומים שהנתבעים זנחו את הטענה שהשקים ניתנו לביטחון ולכן לא אתייחס לטענה זו. עיקר הסיכומים נסבו על קיזוז העמלות שהגיעו לנתבעים מהתובעת ועל כישלון תמורה חלקי מחמת פגמים בייצור הצינורות.

לעומתו, טענה התובעת שטענת הקיזוז הינה חסרת פירוט מספיק, לא צורפו מסמכים או חשבוניות ואף לא כומת הסכום שממנו צריך לחשב את שיעור העמלות.

עוד טענה התובעת כי כשלון התמורה שמדובר בו הינו כשלון תמורה חלקי על סכום בלתי קצוב, שאינו מזכה במתן רשות להתגונן. שכן החישוב אינו חישוב אריתמטי פשוט כדרישת הפסיקה.

באשר לטענה בדבר הנזקים, טענה התובעת כי אין מקום לקיזוז נזקים על סכום לא קצוב בין צדדים קרובים מכיוון שמדובר במספר עסקאות ולא בעסקה אחת בלבד, דהיינו טוענת התובעת שהלכת נורלנד בדבר קיזוז בין צדדים קרובים, בין שהסכום הוא קצוב או לא קצוב, לא חלה כאן מכיוון שלא מדובר בעסקה אחת , אלא במספר עסקאות.